במות הרמה

הכל על תמ"א 38

Under Construction

תמ"א 38 הוא שמה המקוצר של תכנית מתאר ארצית. התכנית כוללת שורה ארוכה של תקנות לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה והיא הוכנה בהמלצת שורה ארוכה של מומחים, אנשי מקצוע ויועצים. בתוך התכנית קיים אוסף של תקנות שתפקידן טיפול בסיכונים הנובעים מרעידות אדמה בישראל. היוזמה לתכנית הגיעה מהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה והיא אושרה על ידי הממשלה בחודש אפריל 2005.

ההשלכות של תכנית המתאר הן מרחיקות לכת וארוכות טווח. הסיבה לצורך בתכנית היא אי עמידה של מרבית המבנים בישראל בתו התקן לעמידות בפני רעידות אדמה. התקן נכנס לתוקף בשנת 1975, אך מבנים שנבנו לפני 1980 לא עומדים בו ועלות התיקונים שלהם גבוהה. תכנית המתאר באה לתקן מצב זה ולאפשר קבלת היתר בנייה לחיזוק מבנה גם ללא צורך בהכנת תכנית מפורטת. במילים אחרות, תמ"א 38 נוצרה כדי לעודד בעלי בתים לחזק את המבנים שבבעלותם.

יתרונות ועיקרי התכנית

אלו היתרונות של תכנית המתאר כפי שמגולמים בתוך עקרונותיה:

א. תמריץ לבעלי הבתים ולקבלנים – התכנית מעניקה תמריץ משמעותי הן לבעלי הבתים בבניינים הישנים והן לקבלנים או ליזמים. התמריץ הוא הענקת זכויות בנייה לצורך מימון החיזוק, תוך שחרור היזם או בעלי הבתים מהצורך בנשיאה בהוצאות.

ב. אפשרויות בנייה – יש מגוון של אפשרויות הרלוונטיות לגבי מבני מגורים הזכאים לזכויות מכוח התמ"א. הועדה המקומית לתכנון ולבנייה אחראית על מתן האישורים והיא יכולה להחליט על פעולות כמו הוספת קומה ודירות, הקמת עד שתי קומות חדשות, חיזוק והרחבת יחידות קיימות וכן הלאה.

ג. מיסוי – החקיקה המשלימה מעניקה פטור מתשלום מס שבח ומס מכירה במכירה שתמורתה מושפעת מהזכויות שהוענקו במסגרת התמ"א. הקלות אלו במיסוי גם באות לעודד את בעלי הבתים לבצע את התכנית ולחזק את המבנים.

מי זכאי למימוש התכנית?

תוספות בנייה מכוח תמ"א 38 רלוונטיות רק עבור בניינים שנבנו לפי היתר שהוצא לפני תאריך 1 בינואר 1980. כמו גם, החוק קובע כי הזכאות ניתנת רק לבניינים שלגביהם נקבע על ידי מהנדס שאינם בנויים על פי תקן ישראלי 413. מבנים שהיתר לבנייתם הוצאה לאחר 1980 אך לא לפי תקן 413, הוראות התמ"א חלות ללא תוספת זכויות בנייה.

התמ"א אינה חלה בשום צורה על מבנים מיועדים להריסה ועל מבנים הפטורים מתקן 413 לעמידות בפני רעידות אדמה. מבנים אלו יכולים להיות בני קומה אחת או שתיים, בשטח של עד 400 מ"ר, או מבנים שאינם מאוישים כגון מחסנים. עם זאת, היא חלה על מבני מגורים וגם על מבנים לשימושים אחרים וקבלת זכויות הבנייה כפופה לאישור הועדה המקומית לתכנון ולבנייה.